פנסיוני

(ובתקווה גם אושר) כשאנחנו שומעים את המילה "עשיר", רובנו מדמיינים רכב נוצץ או אקזיט מטורף בהייטק. אבל האמת הרבה יותר משעממת (ובאופן מפתיע, מעודדת מאוד): ברוב המקרים, הון משמעותי לא נבנה מאירוע חד פעמי, אלא מהחלטות קטנות ויומיומיות. בתמונה: אח מיליונר שנוצר בבינה מלאכותית - אין סיבה שזה לא יהיה קיים גם במציאות... אפקט הריבית דריבית - שוב זה??? רבות דובר על הנושא! אבל עדיין, בגלל החשיבות הגדולה שלו, אדבר עליו בקצרה. כאשר אנחנו משקיעים ומספקים לכסף שלנו את משאב הטבע החשוב ביותר -

ניהול השקעות פסיבי מול אקטיבי – מה זה אומר? מה ההבדל? מה אנחנו חושבים שעובד, ומה באמת עובד לאורך זמן? מכירים את ההרגשה הזאת של ״איך פספסתי את הרכבת???״, כשחבר מספר שהשקיע במניה שהכפילה את עצמה בשנה האחרונה? או לאחר שנתקלתם בכתבה בגלובס על מניית השבבים שעשתה 500% בשנתיים? באותו הרגע, קרן הפנסיה, קופת הגמל להשקעה או תיק ההשקעות הפסיבי שלכם, מרגישים קצת כמו טויוטה יאריס שעומדת ברמזור ליד פרארי. אבל, האם הפרארי באמת מגיעה ליעד מהר יותר כאשר היעד רחוק מכמה עשרות קילומטרים? או שהיא

בעולם הפיננסי, אנשים רבים ״מחפשים את המכה״ – אותה מניה שתעלה במאות אחוזים או אותה שכונה שתעבור ג'נטריפיקציה פתאומית ותהפוך לכרם התימנים הבאה. אך האמת היא שלרוב מיליונרים לא נוצרים מהימורים אלא מלקיחת סיכונים מחושבים וניהול הון חכם - אחד החלקים הגדולים ביותר בניהול השקעות חכם הוא תכנון מס נכון. על מנת להמחיש את הנקודה, נשווה בין שני קצוות: מצד אחד, קרן סל אירית עוקבת S&P 500 עם דמי ניהול אפסיים של 0.05%, ומצד שני, קרן השתלמות פטורה ממס עם דמי ניהול "יקרים" של 0.6%. על הנייר,

בין אם עקב גל פיטורים, יציאה לטיול ארוך או ״שדרוג״ המעמד והשכר אצל המתחרים - בשנים האחרונות עובדים שכירים מחליפים מקום עבודה בערך כל חמש שנים. לאחר ״סיום העסקה״, טופס טיולים, הנשיקות והחיבוקים עם הקולגות, פתאום מגיעה ״סוכריה״ בדמות פיצויי פיטורין. ההחלטה בין השארת הכספים בקרן הפנסיה למשיכתם, כרוכה בשלל השלכות פיננסיות משמעותיות. חלק מהעובדים בוחרים להשאיר את כספי הפיצויים בקרן הפנסיה, אפילו כאשר הם מתכננים למשוך אותם כסכום חד-פעמי במועד פרישתם. במאמר הבא אשתמש במקרה אמיתי ובא