האם שווה לנסות לנצח את המדד?
- אקסל ארוג׳ו
- 5 במאי
- זמן קריאה 4 דקות
ניהול השקעות פסיבי מול אקטיבי – מה זה אומר? מה ההבדל? מה אנחנו חושבים שעובד, ומה באמת עובד לאורך זמן?
מכירים את ההרגשה הזאת של ״איך פספסתי את הרכבת???״, כשחבר מספר שהשקיע במניה שהכפילה את עצמה בשנה האחרונה? או לאחר שנתקלתם בכתבה בגלובס על מניית השבבים שעשתה 500% בשנתיים? באותו הרגע, קרן הפנסיה, קופת הגמל להשקעה או תיק ההשקעות הפסיבי שלכם, מרגישים קצת כמו טויוטה יאריס שעומדת ברמזור ליד פרארי. אבל, האם הפרארי באמת מגיעה ליעד מהר יותר כאשר היעד רחוק מכמה עשרות קילומטרים? או שהיא פשוט עושה הרבה רעש ובעיקר נמצאת, במקרה הטוב בתחנת הדלק, ובמקרה הרע במוסך ועושה כאב ראש למי שקנה אותה?
לצערנו, לפחות כרגע, בינה מלאכותית יודעת לייצר רק תמונות של פרארי. עדיין, אישית, כנראה שהייתי הולך על טויוטה יאריס - לא המלצת השקעה!
מה זה בכלל ניהול אקטיבי מול פסיבי?
על מנת להבין את הוויכוח, צריך להבין את שתי הגישות:
ניהול אקטיבי: הגישה שאומרת "אני הולך לנצח את המתחרים האחרים בשוק ההון". מנהל הקרן, או אתם בעצמכם, מנסים לבחור מניות ספציפיות ("Stock Picking") או לתזמן את הכניסה והיציאה מהשוק ("Market Timing"). המטרה היא להשיג תשואה גבוהה יותר מהשוק, שמיוצג על ידי מדד של המניות או הנכסים שמרכיבים אותו (למשל ה-S&P 500 של 500 החברות עם שווי השוק הגדול ביותר בארה״ב, או תא125 של 125 החברות הגדולות ביותר בבורסת תל אביב).
ניהול פסיבי: הגישה שאומרת "אני לא מנסה לנצח את השוק, אני פשוט רוצה לקנות את כולו". במקום לחפש את ״המחט המנצחת בערימת השחת״, אנחנו קונים את כל ערימת השחת. משקיעים בקרנות סל, כלומר קרן שמשקיעה בכל המניות במדד שאחריו אנחנו בוחרים לעקוב (לרוב מדדים רחבים שעוקבים אחר כל השוק), בעלויות מינימליות.
מה אנחנו (ורבים אחרים) חושבים שעובד?
המוח האנושי בנוי לחפש תבניות. אנחנו אוהבים לחשוב שעם מספיק ניתוחים, גרפים מתוחכמים ואולי קצת "מידע פנים" מהפורומים בטלגרם, נוכל למצוא את המניה המנצחת הבאה. זה נשמע סקסי, זה מרגיש בשליטה, וזה נותן לנו תחושה של גאונות ותחכום פיננסיים כאשר הצלחנו.
אבל יש בעיה אחת: הסטטיסטיקה בשטח!
מה באמת עובד לאורך זמן? (הנתונים שלא מספרים לכם)
על מנת לענות על השאלה האם שווה לנסות לנצח את המדד, אנחנו לא מסתכלים על המלצות ביוטיוב או בטיק-טוק, אלא על מחקרים מבוססים ואמינים, לדוגמא SPIVA - דו״ח מקיף שמפרסמת פעם בשנה חברת S&P (כן כן, אותה S&P מהמדד המפורסם), אשר משווה בין ביצועי קרנות בניהול אקטיבי אשר מנסות לבחור מניות או מדדים מנצחים, לבין קרנות בניהול פסיבי אשר עוקבות אחרי מדדים.
התוצאות הן חד-משמעיות לטובת ניהול פסיבי!
בטווח של שנה אחת, חלק מהמנהלים מצליחים לנצח את המדד (וכמו שנבין בהמשך, לרוב בזכות מזל ורק לפעמים בזכות כישרון).
אבל כשמסתכלים על טווח של 10-15 שנים, למעלה מ- 90% מהמנהלים האקטיביים נכשלים בלהכות את המדד (אלה שניצחו בזכות מזל) ובמקרה הטוב מניבים תשואה דומה לו!
למה זה קורה?
עלויות: ניהול אקטיבי הוא יקר. דמי ניהול, עמלות קנייה ומכירה, צוות אנליסטים ומיסים שוחקים את התשואה. על מנת לנצח את המדד ב-2% נטו, מנהל ההשקעות צריך לייצר תשואה עודפת של לפחות 3%-4% רק בשביל לכסות את ההוצאות.
יעילות השוק: מחקרים מבוססים ומקיפים של חוקרים כמו יוג'ין פאמה (שאפילו זיכו אותו בפרס נובל לכלכלה) מראים שכל המידע הידוע כבר מגולם במחיר המניה. שוק ההון הוא ברוב המקרים שוק יעיל, שבו ״שחקנים״ מהטובים בעולם, הסיכוי שתצליחו לנצח את מסי בכדורגל שואף לאפס - אז למה שתנצחו מנהלי השקעות מהגדולים בעולם במשחק שלהם? (וגם הם ברובם כנראה יפסידו…)
אז במה עדיף להתמקד? בחיסכון סיסטמטי במקום בהימורים
במקום לבזבז זמן, אנרגיה (וכסף) בניסיונות נואשים "למצוא את גוגל הבאה", ישנה דרך משעממת הרבה יותר, אך יעילה פי כמה להתעשרות: מיצוע ערך קבוע (DCA).
ניקח לדוגמא בחור בן 37, שמרוויח 15,000 ש״ח ברוטו בחודש, ומפקיד כ 20% לקרן הפנסיה. בהנחה שקרן הפנסיה הניבה תשואה של כ 7% לשנה, בגיל פרישה (לאחר 30 שנה) יהיו לו כ 3.5 מיליון ש״ח. עכשיו, אם אותו הבחור יבקש מהמעסיק להגדיל את ההפקדה לקרן הפנסיה למקסימום (22.83%) ולהפקיד לקרן השתלמות (10%), תידרש תשואה של 4.4% לשנה בלבד על מנת להגיע לאותם 3.5 מיליון שקלים. (ובאותה תשואה של 7% יצבור 5.6 מיליון...)
לרוב, התעשרות אינה הברקה חד פעמית, אלא אסטרטגיה מושכלת.
ולכל המצקצקים ״אבל רמת החיים יורדת…״
חשוב לגעת בנקודה פסיכולוגית מרתקת. רבים נמנעים מהגדלת החיסכון כי הם מרגישים ש ״אני לא רואה איך אני חוסך 50 שקלים - אז 10%???״. למרות שבמקרים מסוימים האמירה נכונה, ברוב רובם של המקרים זה אינו המצב! מחקרים בתחום הכלכלה ההתנהגותית, ובראשם המושג "הסתגלות הדונית", מוכיחים כי בעוד שהקיצוץ הראשוני עשוי להרגיש כמו "מכה" רגעית, המוח שלנו מסתגל למציאות החדשה מהר מאוד. בהתאם, גם מצב הפוך של עליה בשכר. לכן, לעתים כאשר השכר עולה מרגישים שרמת החיים לא השתנתה כלל.
(טיפ: בעליית שכר, לפתוח קופת גמל להשקעה ולהפקיד את ההפרש בהוראת קבע חודשית, שיורדת ביום קבלת המשכורת)
לסיכום
האם ניתן לנצח את המדד? כן, זה אפשרי. האם זה סביר שאתם (או מנהל הפנסיה, השתלמות או הגורו שאתם עוקבים אחריו בטיק-טוק) תעשו זאת לאורך 20 שנה? כנראה שלא!
ניהול פסיבי אולי לא ייתן לכם סיפורים נוצצים לארוחת שישי, אבל הוא ייתן לכם את הסיכוי הגבוה ביותר להגיע ליעדים הכלכליים שלכם עם מינימום סיכונים ומקסימום שקט נפשי.
אנשים רבים מופתעים לגלות שצברו לא מעט הון בקרנות הפנסיה וההשתלמות. חלקם מבקשים למשוך אותו על מנת ״להשקיע את הכספים בצורה מושכלת יותר״. מה שהם שוכחים הוא שגורם משמעותי לכך שהכסף נצבר, הוא חסכון סיסטמטי קבוע, ״נסתר מהעין״ (יורד מהברוטו באופן אוטומטי) ולכן קל להתמיד בו לאורך זמן!
רוצים לבנות תיק נכסים עם מתכנן פיננסי בעל רישיון סוכן פנסיוני, שמתמקד במה שבאמת עובד ולא במה שנראה טוב בכתבה ממומנת?
אני מזמין אתכם לפגישת היכרות אונליין (בזמן שנוח לכם, בלי פקקים).
התוכן המוצג במאמר זה הינו למטרת מידע בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
