מי ידאג כלכלית לילדי אם חלילה נפצעתי או חליתי?

יצא לכם פעם לחשוב מה קורה במקרה שבו אינכם יכולים להמשיך לעבוד? מי ידאג לחשבונות? אוכל לילדים? שכר דירה או משכנתא? חשמל? ארנונה? מקרי נכות אמנם נדירים, אך קורים, בטח ובטח במדינה כמו שלנו, אפילו לאנשים צעירים שעוד שנות עבודה רבות לפניהם.

במקרה כזה, בנוסף לביטוח לאומי וגורמים רשמיים נוספים, נכנסים לפעולה שני ביטוחים עיקריים:

• ביטוח אובדן כושר עבודה (אכ״ע) - לעתים פרטי ולעתים כחלק מביטוח מנהלים

• ביטוח למקרה נכות - בעיקר דרך קרן הפנסיה

  
  

ישנם הבדלים רבים בין השניים, אך גם נקודות השקה רבות ופתרונות שמכסים על ההבדלים - במאמר הבא אסביר על ארבעה הבדלים קריטיים בין השניים - הבנה של הבדלים אלו תאפשר לכם להימנע מטעויות גדולות או לפחות מעוגמת הנפש במקרה של, לא עלינו, סירוב של חברת הביטוח לשלם את קצבת הנכות או אכ״ע הקריטית כל כך.

בתמונה: ארוחת שישי של משפחה שבדית. בקרוב הבינה המלאכותית תדע לבשל לנו ארוחות ולא רק ליצור תמונות שלהן.

ארבעה הבדלים עיקריים

1.איך מחליטים שאיני יכול לעבוד - הגדרת ״מקרה ביטוח״

• ביטוח אובדן כושר עבודה (פרטי/מנהלים): בדרך כלל ההגדרה רחבה יותר מבקרן הפנסיה ומדברת בעיקר על חוסר יכולת לעסוק ״בעיסוק סביר על פי ניסיונו, השכלתו והכשרתו״. כלומר, לדוגמא אם ניקח רופא כירורג (מנתח) שיש לו התמחות נוספת שבה אינו עוסק באופן קבוע (בשלוש השנים האחרונות) - הוא יוגדר באובדן כושר עבודה אם נפגע בידו ולכן אינו יכול להמשיך לנתח. יהיה קשה לחברת הביטוח לטעון שבאפשרותו לעסוק בתחום ההתמחות הנוספת שלו, מכיוון שלא עסק בה באופן שוטף ולכן אינו בעל נסיון בתחום.

בנוסף, באפשרותו להוסיף כיסוי של ״עיסוק ספציפי״ שמדייק את הגדרת העיסוק ל״עיסוק שבו עסק, ולמעמד שבו היה״ - לדוגמא, אם אותו רופא הוא נוירוכירורג (מנתח מוח): כל עוד לא יוכל לעסוק בנוירוכירורגיה, יהיה מוגדר כאדם ב״אובדן כושר עבודה״ (אפילו אם כן יכול לנתח באופן כללי).

• ביטוח למקרה נכות (פנסיה): בדרך כלל ההגדרה מצומצת יותר מבביטוח אכ״ע ומדברת על חוסר יכולת ״לעסוק בעבודתו או בכל עבודה אחרת המתאימה לו על פי השכלתו, הכשרתו או נסיונו״. כלומר, אם נקח לדוגמא את אותו הרופא, קרן הפנסיה יכולה לטעון שעל אף העובדה שאינו יכול לנתח, השכלתו והכשרתו מאפשרות לו לעבוד בתחום ההתמחות השני שלו ולכן אינו מוגדר כאדם באובדן כושר עבודה (אפילו אם אינו מנוסה בתחום ההתמחות).

* באפשרות המנתח לרכוש ביטוח פרטי, בנוסף לביטוח הפנסיוני, אשר משלים את כיסוי ה״עיסוק הסביר״ לכיסוי ״עיסוק ספציפי״ - ביטוח זה נקרא מטריה ביטוחית וברוב המקרים זול משמעותית מביטוח אכ״ע עם כיסוי ״עיסוק  ספציפי״. הבעיה היא שמטריה ביטוחית (וכיסוי דומה בביטוח אכ״ע) מתאימים בעיקר למקצועות צווארון  לבן (רופאים, עו״ד, רואי חשבון והייטקיסטים).

2.כמה זמן עד שמתחילים לקבל את הקצבה - תקופת המתנה

עקרונית בשני הכיסויים ישנה ״תקופת ההמתנה״ (בפנסיה ״תקופת אי זכאות״) - אך יש הבדל מהותי בין השניים!

• ביטוח אכ״ע - תקופת ההמתנה היא 90 ימים (לפעמים 180 ימים על מקרים מסויימים). כלומר, אם נפצעת ותקופת ההחלמה, שבה היית באובדן כושר עבודה, הייתה ארבעה חודשים - לאחר 90 ימים תקבל קצבה על החודש הרביעי בלבד. התשלום יתבצע בסוף החודש הרביעי ויצורפו אליו תשלומי הפרמיה ששולמו על תקופת ההמתנה.

• ביטוח נכות בקרן הפנסיה - תקופת הזכאות החל מהיום ה 61, ומועד קבלת התשלום יהיה רטרואקטיבי בתום החודש שבו העמית הוגדר כנכה. כלומר, אם נקח שוב תקופת החלמה של ארבעה חודשים, לאחר 90 ימים (במקרה שבו העמית הוכר כנכה באמצע החודש השלישי) נקבל תשלום רטרואקטיבי על החודש השלישי. אם הוכר במהלך החודש הרביעי, יקבל בסוף החודש הרביעי תשלום על שני חודשים (השלישי והרביעי יחד).

רק אציין שבשני המקרים ניתן לרכוש תוספת שבה מבוטלת תקופת ההמתנה או שיש תשלום כפול בשני החודשים הראשונים במקרים מסוימים (פרנצ׳יזה) - כיסוי זה יכול להתאים לדוגמא, לאנשים עצמאיים שלא זכאים לימי מחלה והרבה פעמים אם אינם עובדים תקופה ארוכה העסק עלול להיפגע קשות.

3.כמה קשה להתקבל למועדון - תהליך החיתום וקבלה לביטוח

אמנם תיאורתית בשני המקרים מדובר בביטוח ולכן זכותו של המבטח לקבל או לא לקבל את המועמד לביטוח או לפעמים לקבל עם החרגות או תוספת לפרמיה (חיתום) - אבל, פה קרן הפנסיה מנצחת את ביטוח אכ״ע שתיים לאחד.

אז נתחיל ביתרון של ביטוח אובדן כושר עבודה: בקרן פנסיה, ישנה תקופת אכשרה של חמש שנים על אירוע רפואי קודם (כלומר אירוע רפואי שקרה לפני פתיחת קרן הפנסיה, ובגינו נכנס העמית למצב של נכות). מה הכוונה? אם לדוגמא, היו לרופא שלנו בעיות בפרק כף היד, נגיד במהלך לימודיו, אבל הוא הצליח להמשיך ולסיים את לימודיו ואפילו לעבוד מספר שנים כרופא מנתח. אבל, שנתיים לאחר שהתחיל לעבוד והמעסיק פתח והפקיד לו כספים בקרן הפנסיה, הבעיה החמירה ובגינה אינו יכול ״לעסוק בעבודתו או בכל עבודה אחרת המתאימה לו על פי השכלתו, הכשרתו או נסיונו״ - אפילו שהוגדר כנכה, הוא יוחרג ולא יקבל קצבה מקרן הפנסיה - לעומת זאת, בביטוח אובדן כושר עבודה בד״כ אין תקופת אכשרה (אך הוא ידווח על כך בהצהרת הבריאות שימלא בתהליך החיתום וככל הנראה בעיות ביד יוחרגו מראש).

ונמשיך ליתרונות של קרן פנסיה - אז, בנוסף לקרנות הפנסיה ה״רגילות״, ישנן ״קרנות ברירת מחדל״: קרנות שבהן דמי הניהול נקבעים על ידי הרגולטור (מקסימום דמי ניהול מהפקדה 1% ומצבירה 0.22%) ולקרנות אלה ניתן להתקבל ללא הצהרת בריאות (פעמים רבות המעסיק, לאחר שהעובד לא העביר אליו פרטי קרן פנסיה קיימת להפקדה, פשוט פותח קרן ברירת מחדל בשם העובד ומפקיד לשם את כספי הפנסיה שעליו להפקיד על פי חוק) - בגלל שתמיד קיימת האלטרנטיבה של להתקבל לקרן פנסיה ללא הצהרת בריאות, רוב קרנות הפנסיה ה״רגילות״ גם לא דורשות למלא הצהרת בריאות.

אז כמו שאמרנו, היתרון הראשון הוא שאם לאדם יש בעיה רפואית שבגינה אינו מתקבל לקרן פנסיה רגילה, הוא יכול לפתוח קרן פנסיה ״ברירת מחדל״.

היתרון השני הוא שאם הוא כן מתקבל לקרן פנסיה ״רגילה״, אך עם החרגה על בעיה רפואית קודמת לכל אורך תקופת החיסכון - בקרן ברירת מחדל, לאחר 5 שנות אכשרה, אין החרגה (המצב הרפואי הקודם נבדק במקרה שבו העמית תובע את ביטוח הנכות).

4.גובה הכיסוי הביטוחי - ״עיסוק אחר״

אוקיי, נגיד וחלילה נפצעתי או חליתי ולכן הוגדרתי כנכה או באובדן כושר עבודה של 100% - עכשיו מה הקצבה?

אז עקרונית, כיום, הבסיס הוא 75% מ״השכר המבוטח״ - כלומר השכר שהיה ב 12 החודשים שלפני ההגדרה כנכה/אכ״ע. החלק הנותר, כלומר אותם 25%, יהוו מעין ״הפקדה לחסכון/פנסיה עתידית״. הקצבה תתקבל עד גיל הפרישה (כיום הסטנדרט הוא 67 אבל יכול להיות שונה בעיקר בפוליסות ישנות יותר - חשוב מאוד לבדוק!), לאחר גיל הפרישה קצבת הביטוח תסתיים ו״תכנס לפעולה״ קצבת הפנסיה - לכן אותם 25% (בערך כי יש גם דמי ניהול וכו׳) מופרשים על ידי חברת הביטוח (או קרן הפנסיה) לחשבון החסכון (או הפנסיה).

מה שמשתנה זה איך כל מוצר מתמודד עם העובדה שנכים רבים עדיין ינסו לרכוש מקצוע חדש או לעבוד ב״עבודה אחרת״ שאינה עונה על הגדרת ״עיסוק סביר״. במקרה הזה, לביטוח אכ״ע יתרון בטווח הקצר (שנה ראשונה) אך חסרון גדול בטווח הארוך!

• ביטוח אכ״ע - חוץ מבשנה הראשונה (120%), השניה והשלישית (100%) לאחר תחילת קבלת הקצבה, ומהשנה הרביעית כל סכום מעבר לקצבה (75% מהשכר המבוטח) יקוזזו על ידי חברת הביטוח - דבר אשר מהווה תמריץ שלילי למציאת עבודה ושיקום.

• ביטוח נכות מקרן הפנסיה - לאורך כל תקופת קבלת הקצבה, מובטח שהקצבה בתוספת ההכנסה האחרת יהיו לפחות 100% מגובה השכר המבוטח (אם מגיעים לכך), ומעבר ל 100% יקוזזו 50% מההכנסה האחרת על ידי קרן הפנסיה.

לסיכום

כמו במקרים רבים בחיים, ובפרט בעולם הביטוח והפיננסים, אין תשובה אחת נכונה.

לאדם אחד, אולי בעל עסק, שאינו בעל עבר רפואי קודם, שמעוניין להפקיד לפנסיה את המינימום הנדרש על פי חוק, ואת היתרה להשקיע בגידול העסק - יתאים דווקא ביטוח אובדן כושר עבודה אשר יגן עליו ועל משפחתו במקרה של חלילה לא עלינו פציעה או מחלה.

לאדם אחר, אולי שכיר, אשר מעוניין לחסוך לפרישה ולקבל הטבות מס ודמי ניהול טובים - תתאים דווקא קרן פנסיה.

כמובן שלאדם בעל ״עבר רפואי קודם״ - הפתרון העיקרי הינו קרן פנסיה ״ברירת מחדל״ אשר לאחר 5 שנים מבטלת את ההחרגה של העבר הרפואי.

המסר העיקרי מהמאמר החשוב הזה הוא:

״בדיקה קצרה״ יכולה לחסוך, במקרה הטוב עוגמת נפש, ובמקרה הרע הגעת המשפחה לחרפת רעב!

כדי לשמוע עוד על התהליך, ואיך אוכל לסייע בתכנון פיננסי,

אשמח להיפגש לשיחת זום על כוס קפה

יצירת קשר