מה יש לי נגד מסלול 100% מניות?
- אקסל ארוג׳ו
- 10 בדצמ׳ 2025
- זמן קריאה 8 דקות
מה יש לי נגד מסלול 100% מניות?
לאחרונה, לאחר תקופה ארוכה של עליות בשוק ההון, בדיוק כמו פטריות לאחר הגשם, מתחזקים הקולות אשר קוראים ״לעבור למסלול 100% מנייתי״. אמנם מוכח מחקרית ובשטח שברוב המוחלט של המקרים: מניות, כאשר מוחזקות לטווח ארוך, מנצחות ״מכשירי השקעה״ אחרים כמו אג״ח ואפילו נדל״ן שכל כך אהוב עלינו הישראלים - אז למה לבאס? מה יש לי נגד מסלול 100% מניות?
עקרונית כלום - אבל במאמר הבא אנסה להסביר את הבעייתיות ב״לשים את כל הביצים בסל אחד״ - אפילו אם הוא סל גדול ורחב כמו מדד ה S&P500, תל אביב 125 או אפילו מדד מניות עולמי.
אז קודם כל שיעור קצר בהיסטוריה של שוק ההון האמריקאי.
נתחיל בזה, שאם שואלים את הדורות הקודמים - כלומר, ההורים שלנו, או אפילו האחים הגדולים שנולדו בשנות ה 60 וה 70 - נגלה שאצלם האמירה ש״מניות מנצחות מכשירי השקעה אחרים״ לא יורדת טוב בגרון.
למה? כי ״מי שנכווה ברותחין״ נגזר עליו שהוא ״נזהר בצוננים״ - הם הרגישו על בשרם איך זה שתיק ההשקעות מתרסק וחלום ה״פרישה בגיל מוקדם״ (או פרישה בכלל) מתרחק.
נפילות חזקות בשוק ההון לאורך ההיסטוריה:
״השפל הגדול״ בשנת 1929 - שילוב בין ספקולציה (הימורים) בשוק ההון לחוב גדול של משקיעים, הפיל את השוק בבערך 89% מהנקודה הגבוהה ביותר אליו הגיע. לקחו כ 25 שנים עד שהשוק חזר לקדמותו במונחים ריאליים!
"יום שני השחור" בשנת 1987 - שילוב בין מסחר אוטומטי ו״פחד המוני״ הפילו את שוק ההון ב 22% ביום אחד, אחת הנפילות היומיות הגדולות בהיסטוריה. נפילה זו חוותה ״התאוששות״ מהירה של תוך בערך שנתיים עד שהשוק חזר למצבו הקודם (שוב, במונחים ריאליים).
״בועת הדוט-קום״ בשנת 2000 - אז חוץ מ״באג 2000״ (זוכרים את זה???), אמונה עיוורת בחברות טכנולוגיה שלא מרוויחות אגורה, הבטחות שווא של מנכ״לים ועליה ארוכה שיצרה ״ביטחון בשוק ההון״, מדד הנאסד״ק חווה תוך מספר חודשים נפילה חופשית של כ 78%. לקח לנאסד״ק ״רק״ כ 15 שנים, במונחים ריאליים, לחזור לקדמותו.
״המיתון הגדול״ בשנת 2008 - שילוב בין בועת נדל״ן, ספקולציות על אגרות חוב אשר מגובות במשכנתאות שלקחו אנשים שלא היית מלווה להם שקל לרכוש מסטיק וגופים פיננסיים מושחתים וחסרי אחריות הובילו לנפילה של כ 57% במדד ה S&P500 (סנופי) - לקח למי שהשקיע במחיר השיא באוקטובר 2007 כ 5 שנים כדי לצאת ממצב של הפסד ריאלי לרווח.
משבר הקורונה ב 2020 - כמי שחווה את הנפילה כבר כאדם שנמצא ומבין בשוק ההון, היה מעניין מאוד לראות את תגובת המשקיעים, ובטח ובטח את תגובת אנשי המקצוע. קיבלתי כמות טלפונים אדירה מאנשים ששאלו ״אולי עדיף למזער את הנזק? למכור ואז לחזור לפני שהשוק יעלה חזרה?״. ואנשי המקצוע? נתנו תחזיות ש״יקח שנים עד שהמצב יחזור לקדמותו״, ש״העולם ישתנה מקצה לקצה״, ״המשרדים יהיו נדל״ן ריק״ ו״כולנו נעבור לעבוד מהבית״, ושלא לדבר על עולם התיירות והטיסות שיעלם ולא יחזור לעשור הקרוב - כולנו רואים את תוצאות התחזיות!לקחה רק חצי שנה עד שהשוק התאושש, האינפלציה עלתה אך ירדה מהר והיום חוץ ממספר שלטים פה ושם של ״שמירה על מרחק של שני מטרים האחד מהשני״ הסיפור די נעלם.
המטרה אינה חלילה להפחית מהטראומה והסבל האנושי שהאירועים הקשים שהצגתי גרמו לאלה שאיבדו את מיטב כספם או חלילה חייהם וחיי יקיריהם!
המטרה היא לתת פרספקטיבה רחבה יותר על מנת שנוכל להיערך למשבר הבא, לפחות כלכלית, בצורה מושכלת יותר.
אז מה אפשר ללמוד מהחלקים הקצת פחות משמחים בשוק ההון?
דבר ראשון - השוק הוא מקום לאופטימיסטים.
אני לא צוחק, ברצינות! הצגתי כמה וכמה נפילות חזקות מאוד לאורך המאה האחרונה והשוק לא רק שרד - הוא גם עלה, תיקן את הנפילות ובנוסף יצר רווח גדול לאופטימיים שנשארו בו!
דבר שני - השוק הוא מקום לריאליסטים.
כמו שהשוק עולה ועולה הוא גם יכול לרדת ולרדת, אפילו לתקופות די ארוכות! מי שהיה ריאליסט והשכיל להתכונן נכון (נפשית וכלכלית) לנפילות בדרך - ניצח והרוויח בגדול!
דבר שלישי - השוק הוא מקום מסוכן מאוד למי שמהמר.
איכשהו רוב שיחות החולין שאני מנהל מגיעות בסופו של דבר לנושא שוק ההון. כשנופל לאנשים האסימון שאני מבין דבר או שניים בתחום, ישר שואלים: ״נו אקסל, אז איך עושים כסף בשוק ההון?״
התשובה שלי מגיעה עם שאלה: ״את/ה רוצה את התשובה הקצרה או הארוכה?״ - כולם עונים: ״הקצרה״.
ואז אני עונה: ״זמן וסבלנות…״.
(הארוכה היא: ״זמן, סבלנות וחסכון קבוע...״)
קצרה היריעה מלספר על כל אותם ״משקיעים״ שניסו לקצר את הזמן ולהאיץ את התהליך - לחלקם הלך - לרובם המוחלט לא הלך!
אוקיי, אז מה לעשות עכשיו?
מניסיוני, הבנה בסיסית של שלושה מונחי יסוד עוזרת לרכוש את הסבלנות הנדרשת לצבירת הון משמעותי בשוק ההון - בצורה הבטוחה ביותר:
תופעת הריבית דריבית
הבנה איך שוק (ההון) עובד
מהי התנהלות פיננסית נכונה
מה זה ריבית דריבית?
לא אכנס במאמר זה לעומק המונח, אבל כן אנסה להסביר אותו בקצרה. שם נוסף לריבית דריבית הוא ״ערך הזמן של כסף״, או במילים אחרות: ״כמה יהיה שווה סכום כסף שאני משקיע היום, בעוד X שנים״ - לדעתי, הבנה של ערך הזמן של הכסף עוזרת בבניית אורך הרוח והיכולת לחסוך ולהישאר בשוק לאורך זמן - בדוגמא הבאה נראה איך הזמן משפיע על החסכונות שלנו, הגיע הזמן לשבת ולבצע את החישוב בעצמכם*
שיעורי בית*
אם נגיד שהשקענו בתחילת השנה 100 ש״ח, בתשואה של 10% בשנה (100%+10%=1.1), לעשר השנים הקרובות:
בתחילת השנה הראשונה יהיו: 100 ש״ח (ההשקעה הראשונית)
בסוף השנה הראשונה יהיו: 100x1.1=110
בסוף השנה השניה יהיו: 110x1.1=121
בסוף השנה השלישית יהיו: 121x1.1=133.1
בסוף השנה הרביעית יהיו: 133.1x1.1=146.41
בסוף השנה החמישית יהיו: 146.41x1.1=161.05
בסוף השנה השישית יהיו: 161.05x1.1=177.16
בסוף השנה השביעית יהיו: 177.16x1.1=194.87
בסוף השנה השמינית יהיו: 194.87x1.1=214.36
בסוף השנה התשיעית יהיו: 214.36x1.1=235.79
בסוף השנה העשירית יהיו: 235.79x1.1=259.37 (השווי הסופי של ההשקעה)
*כדי באמת להבין את הקונספט בצורה הטובה ביותר, שווה להוציא מחשבון (אפשר של הטלפון) ולבצע את התרגיל שביצעתי: לוקחים את ההשקעה הראשונית 100 וכופלים בתשואה השנתית 1.1 (100%+10%) שוב ושוב עד שמגיעים ל 10 פעמים.
עכשיו, אם ניקח את השווי הסופי שקיבלנו בשנה העשירית (259.37) ונחלק בהשקעה הראשונית (100): נקבל 2.5937 שזה בעצם תשואה של 159.37% (259.37% פחות 100% שהיא ההשקעה הראשונית).
החדים מביניכם שהצליחו לעקוב בטח שמים לב שאם מחלקים את התשואה שהתקבלה בעשר השנים שבהן הושקע הכסף (כלומר עוברים מתשואה לעשר שנים לתשואה שנתית) - מקבלים תשואה שנתית של 15.937%!
ההפרש הזה בין התשואה שבה השקענו (10%) לבין התשואה שקיבלנו בפועל (15.937%) - הוא תופעת הריבית דריבית!
או במילים אחרות:
״תנו לכסף לעבוד בשבילכם״ - ככל שתתנו לו יותר זמן, ככה הוא יעבוד קשה יותר (ואתם קשה פחות).
איך שוק (ההון) עובד?
יצא לכם פעם להיכנס לחנות, נגיד חנות בגדים: לראות חולצה מדהימה, למדוד, להסתכל במראה, לצלם לבן/ת הזוג ואפילו לקבל אישור לקנות - ואז, להסתכל על התווית ולגלות שהיא ממש יקרה, להתבאס, ולהתלבט אם היא שווה את זה או לא?
אז ככה שוק ההון עובד - שוק ההון הוא פשוט מעין זירת קרב בין קונים למוכרים:
בין אופטימיסטים שחושבים שכרגע שוק ההון זול ולכן קונים,
לבין פסימיסטים שחושבים שכרגע שוק ההון יקר ולכן מוכרים,
הכל עניין של היצע האלטרנטיבות הקיימות בשוק!
אם בסוף החלטתם שהחולצה יקרה לכם ולכן לא קניתם, אבל בדרך החוצה גיליתם ש ״יש הנחה של 50% על כל החנות״ - מן הסתם שתרוצו לקופה לפני שהמבצע יגמר ותקנו…
שיהיה ברור: ״הנחה של 50%...״ = נפילה חדה בשוק ההון
או נגיד תמיד אפשר לחזור לחולצת טריקו פשוטה ואמינה באיזה כמה גרושים, זה אולי לא יסובב הרבה ראשים, לא תהיה מסמר הערב, אבל זה יעשה את העבודה…
שיהיה ברור: ״חולצת טריקו אמינה וטובה…״ = איגרות חוב ממשלתיות
לכן ציינתי שהיה מאוד מאוד מעניין לראות את תגובת המשקיעים ב״משבר הקורונה״ - אפילו אנשי מקצוע רבים ״נפלו״ לתפיסת ה״למזער נזקים״ והמליצו לצאת משוק ההון עד יעבור זעם!
להרבה מאוד אנשים ההתאוששות מהמשבר הייתה מהירה מדי והם פספסו עליה משמעותית…
נכון, משבר הקורונה היה חריג וההתאוששות הייתה מהירה מאוד, באותה מידה יכול היה לקחת שנים עד שהשוק היה מתאושש - לכן, חשוב לקבל ייעוץ מקצועי על פי הצרכים הספציפיים שלך!
אבל, ברוב המקרים, לאדם בעל אופק השקעה ארוך טווח (סביב 5 שנים ויותר) - היה שווה לשקול להיחשף באחוז גבוה יותר למסלול מנייתי בעל סיכון גבוה יותר* - ואפילו להכניס יותר כסף דווקא בעת המשבר!
*המונח ״סיכון״ יוסבר בהמשך המאמר
אז למה אני מתכוון ב״ניהול פיננסי נכון״?
כמו שציינתי, בסוף מדובר על ״מה האלטרנטיבות שקיימות בשוק…?״ - היצע מול ביקוש.
אבל איך יודעים לומר אם האלטרנטיבה טובה יותר או גרועה יותר?
מילת המפתח היא ״סיכון״
כל אדם שמשקיע בשוק ההון (ולא מהמר), מתלבט עם עצמו: ״כמה כסף אקבל בתמורה להשקעה שהשקעתי?״ ואז בנוסף הוא שואל את עצמו ״מה הסיכוי שלא אקבל את ההשקעה בחזרה?״
במילים אחרות: מה הסיכוי שהחולצה המדהימה והיקרה תתכווץ בכביסה?
בשוק ההון, ישנם שני סיכונים עיקריים:
סיכון ספציפי - ספציפי לנייר ערך מסויים (לדוגמא מנכ״ל שמעל בכספים או שוק שנעלם, לדוגמא ״בלוקבאסטר״ שהיו משכירים DVD, שנעלם מהעולם)
סיכון שוק - סיכון של כל השוק באופן כולל (לדוגמא מלחמה או מגפה עולמית שמפילה את השוק כולו בלי קשר לעיסוק הספציפי של כל חברה בנפרד)
במאמר זה נתעלם מסיכון ספציפי מכיוון שהנושא מורכב מאוד ותלוי בהמון משתנים - אבל כן אציין שני דברים בנושא:
אם מחזיקים סל רחב מספיק של ניירות ערך (לדוגמא מדד מניות, אג״ח או נדל״ן) - הסיכון הספציפי מתבטל ונשארים רק עם סיכון השוק
עקרונית הסיכון הספציפי הנמוך ביותר הוא של איגרות חוב שהנפיקה הממשלה (לדוגמא, ארה״ב בדולר או ישראל בשקל) - הסיבה היא שלממשלות יש יכולת להעלות מיסים ואז להדפיס כסף על מנת לשלם את החוב שהתחייבו לשלם למחזיקי איגרת החוב - לכן אג״ח ממשלתי מוגדר כ״נכס חסר סיכון״
כלל אצבע הוא - ככל שקל יותר להבין:
כמה כסף אקבל חזרה (מה התשואה הצפויה)?
מה הסיכוי שבכלל אקבל את ההשקעה חזרה (מה הסיכון הספציפי)?
הסיכון יורד - ובהתאם מחיר הנכס הופך לפחות תנודתי.
איגרת חוב משלמת ״קופון״, מעין ריבית קבועה:
מי שמחזיק באיגרת חוב מקבל כל חודש/רבעון/חצי שנה/שנה מזומן לחשבון שבו הוא מחזיק את איגרת החוב - לכן יחסית קל לחשב את ה״תשואה הצפויה״.
לחילופין, מניה של חברה משלמת דיבידנד, מעין בונוס במזומן לכל בעל מניות, שאינו קבוע ותלוי ברווחי החברה:
מי שמחזיק מניה של החברה מקבל או לא מקבל, תלוי אם הנהלת החברה החליטה לחלק באותה שנה או לא, מזומן לחשבון בו הוא מחזיק את מניית החברה - לכן, כל ״ציוץ״ או דו״ח כלכלי משנה את ציפיות הרווח, מה שמקשה לחשב את ה״תשואה הצפויה״.
ככל שיותר קשה לצפות מה התשואה הצפויה - הסיכון עולה ובהתאם גם התנודתיות!
מהסיבה הזאת:
לרוב מניות תנודתיות יותר מאיגרות חוב - בטח ובטח אם מדברים לטווח הקצר!
ומצד שני:
לרוב מניות משיגות תשואה גבוהה יותר מאיגרות חוב - בטח ובטח אם מדברים לטווח הארוך!
ניהול פיננסי נכון הוא בעצם התאמה של אותו יחס: סיכון - תשואה (שאנחנו צפויים לעשות):
ככל שהכסף מוחזק לזמן ארוך יותר ניתן לכוון למסלולים תנודתיים יותר (שבהם התשואה גבוהה יותר),
ככל שמועד משיכת הכספים קרוב יותר עדיף לשמור את הכסף במסלולים תנודתיים פחות (שבהם התשואה נמוכה יותר).
אז לסיכום, למה כל הסיפור הזה חשוב? מה יש לי נגד ״מסלול 100% מניות״?
כמו שציינתי קודם, משום מה לאנשים יש נטיה, כשזה נוגע לשוק ההון - לחשוב הפוך מההיגיון:
כשהשוק עולה להתלהב ולקחת סיכונים אבל כשהשוק יורד להילחץ ו״למזער את הנזק״.
לתפיסתי, הנזק שיכול להיגרם ממשיכה הכספים כשהשוק נופל, גובר על הנזק שיכול להיגרם מהעובדה שהחלטנו לא ללכת על מסלול 100% מניות (ובמקום הלכנו לדוגמא על 20% אג״ח ו 80% מניות) - בטח כשהשוק עולה ועולה (ומתייקר) כבר תקופה ארוכה…
בנוסף, ״צרות מגיעות בצרורות״, שוק העבודה נחלש, החובות גדלים, הבורסה נופלת - ואז קרן ההשתלמות הנזילה פתאום קורצת ״להציל את המצב…״
לכן, חשוב מאוד:
להבין את חשיבות הזמן על תשואת תיק ההשקעות.
להבין שהשוק מונע על פי האלטרנטיבות הקיימות: מחיר יורד = תשואה צפויה עולה.
להתנהל כלכלית נכון ולהבין אילו כספים אפשר לסכן ועל אילו עדיף להגן!
כדי לשמוע עוד על התהליך, ואיך אוכל לסייע בתכנון פיננסי,
אשמח להיפגש לשיחת זום על כוס קפה