הדולר יורד, התיק אדום: הגיע הזמן לחזור לישראל?
- אקסל ארוג׳ו
- 27 בפבר׳
- זמן קריאה 4 דקות
עודכן: 5 במרץ
לאחרונה, הפיד מתפוצץ בהודעות בסגנון: ״היחלשות הדולר מחקה את הרווחים השקליים במסלולי עוקב S&P500״. אם אתם חוסכים במסלולים עוקבי מדדים אמריקאים (כמו ה-S&P 500 והנאסד״ק), כנראה שחוויתם רגע מתסכל במיוחד: אתם פותחים את האפליקציה, רואים שבדולר המדד בניו יורק חוגג בשיא, אבל אז ממירים את היתרה לשקלים ומגלים שהמצב נראה קצת יותר כמו מסיבת סוף שנה בכיתה ו׳, רגע לפני שהקראש סירב/ה להצעה לסלואו.
האשם המיידי? שער החליפין.
התחזקות השקל מול הדולר (או בשפת העם: "הדולר התרסק") היא נושא שגורם לישראלים להזיע. אבל, לפני שאתם רצים לשנות מסלול, בואו נעשה סדר ונסתכל על המספרים מנקודת המבט של מתכנן פיננסי.
נתחיל ב - מה זה בכלל שער חליפין?
בפשטות, שער החליפין הוא בסך הכל ״מחיר הכסף״ של מטבע אחד במונחים של מטבע אחר. כשהדולר יורד מ-3.60 ש"ח ל-3.10 ש"ח, זה אומר שכל שקל שלנו שווה יותר דולרים (ולהיפך). אם יש לכם מניות אמריקאיות, הנכס שלכם שווה פחות שקלים ברגע המכירה - גם אם מחיר המניה עצמה לא זז במילימטר.
מי מרוויח ומי מפסיד מהסיפור הזה?
היבואנים חוגגים: אם כאשר הדולר היה 3.6 ש״ח, אייפון היה עולה ליבואן 1,800 ש״ח (או 500$), כשהדולר שווה 3.1 ש״ח אותו האייפון עולה לו 1,550 (אותם 500$) - כלומר, תיאורטית, היחזקות השקל (או היחלשות הדולר) מחזקת את היבוא. בפרקטיקה, הניסיון מלמד שזה לא תמיד מדויק.
היצואנים (בין היתר ההייטק) נפגעים: חברות הייטק מרוויחות דולרים מהלקוחות בחו"ל, אבל ההוצאות, לדוגמא: משכורות, שכירות, הקמת מרכזי פיתוח, רשיונות וכדומה, הן בשקלים - היחזקות השקל (או היחלשות הדולר) פוגעת בייצוא, שהוא מנוע אדיר לכלכלה הישראלית.
אז מה השלכות התחזקות הדולר על תיק ההשקעות שלי?
בואו ניקח לדוגמא שני מדדים מפורסמים, ה-S&P 500 מול ת"א 125: נחזור בזמן 20 שנה (לתחילת 2006) ונראה מה היו התשואות של שני המדדים.
באותם ימים, הדולר נשק ל-4.7 שקלים. מאז הוא ירד, עלה, ושוב ירד לאזור ה-3.1, ירידה שנתית של כ 2% בשנה - עקרונית, בדיעבד, כנראה שהייתם מעדיפים להישאר "בבית" ולהשקיע במדדים ישראליים בלבד.
אבל מה קרה בפועל ב-20 השנים האחרונות?
מדד ת"א 125: הניב תשואה שנתית שקלית יפה של כ-8.49% (410.26% בעשרים שנה) - לא רע בכלל!
מדד ה-S&P 500: באותה תקופה, המדד האמריקאי הניב תשואה שנתית דולרית של 10.73% (614.29% בעשרים שנה) - שזה בעצם פי 1.5 מהמדד הישראלי!
על פניו, המדד האמריקאי הניב תשואה גבוהה בהרבה מהמדד הישראלי, אבל שם נכנס נושא שער החליפין: כמו שאמרנו, בשנת 2006 שער הדולר נע סביב ה 4.7 שקלים לדולר, כיום שער הדולר הוא כ 3.1 שקלים.
אם נאמר שהשקענו 10,000$ בשנת 2006 (כלומר 47,000 שקלים), כיום אותם 10,000$ יהיו שווים 76,840$, אם נמיר אותם לשקלים נקבל 238,204 ש״ח - אם נחשב את התשואה השנתית (בריבית דריבית כמובן), נקבל תשואה שנתית של 8.46% (או 407.9% בעשרים שנה): כמעט אותה התשואה בדיוק!
אז למה זה קורה???
תסתכלו סביבכם, תחפשו מוצר אחד שמיוצר 100% בישראל - כנראה שלא תמצאו! סחר גלובלי מצמצם את השפעת שערי החליפין על רווחי חברות.
על מנת להמחיש את הנקודה, ניקח לדוגמא את אותו האייפון שהיבואן קונה מאפל בארה״ב ב 500$ (או 1,550 ש״ח). נוסיף שהוא מוכר אותו בישראל ב 2,800 ש״ח (פלוס מינוס). כלומר, אפל שלשלו לכיסם 500$, היבואן 1,250 ש״ח.
עקרונית, ככל שיעבור הזמן וכוחות השוק יעשו את הקסם שלהם, ישנן שתי חלופות:
או שיכנסו עוד יבואנים לתחרות (לדוגמא רשתות השיווק) ויורידו את מחיר האייפון עד נקודה שבה כבר לא יהיה להן רווחי לייבא.
או שאפל תעלה את המחיר שהיא גובה על אייפון מהיבואן הישראלי, עד לתקרה שבה היבואן יגיד: ״חלאס, הגזמתם, אני לא מצליח למכור אייפונים…״
נקודת האיזון הזאת נקראת בשפה המקצועית נקודת שיווי המשקל.
עכשיו, המצב שנוצר הוא אחת משתי אופציות (או שילוב שלהן):
או שהרווחים של אפל יעלו - ואם השקעתם באפל אז ערך המניה שאתם מחזיקים יעלה בהתאם.
או שהרווחים של היבואנים ירדו - ואם השקעתם במניה של יבואן ישראלי ערך המניה ירד בהתאם.
לתופעה הזאת יש שם: Purchasing Power Parity (או שוויון כוחות קניה).
במילים אחרות: בטווח הקצר (עד כחמש שנים), שינוי בשער החליפין בהחלט עלול להשפיע על התשואה, אך בטווח הארוך, בשוק גלובלי שבו יש סחר חליפין (יבוא ויצוא), רווחי החברות מפצים על ההפרשים בשער המטבע, ולכן השפעת שער החליפין על התשואה מינורית או מתבטלת.
אז מה הצעדים להמשך?
הניסיון "לתזמן" את המטבע הוא הימור ספקולטיבי. היכולת, לא רק של אדם מן השורה, אלא גם של מקצוענים, לקבוע מה יהיה ערך המטבע, לפחות בטווחים הקצרים - שואפת לאפס!
האיום האמיתי הוא לא בשער החליפין – אלא המחיר של השוק. השוק האמריקאי כרגע יקר מאוד, הוא יקר כבר זמן ממושך, וכך גם הישראלי. לצערנו לאף אחד אין כדור בדולח שיכול לחזות מתי נפילה בשוק ההון תקרה (אם בכלל), או מתי השוק יעלה בחדות.
הפתרון: גיוון תיק ההשקעות והתמקדות בחיסכון סיסטמטי באמצעות ״מיצוע ערך קבוע״ (השקעה של סכום קבוע בכל חודש/רבעון) - כך לפעמים קונים יקר, לפעמים קונים זול ובממוצע מתעשרים!
ובפרקטיקה:
לחוסכים לטווח ארוך (10 שנים ומעלה): נושמים עמוק ולא עושים כלום. שינוים בטווחים הקצרים בשער הדולר אינם סיבה לסטות מהדרך. ההיסטוריה מוכיחה שמי שמחזיק מניות לאורך זמן - מנצח.
לחוסכים לטווח קצר (שנה-שנתיים): אם הכסף דרוש לכם לדוגמא לסגירת משכנתא בקרוב, הוא מלכתחילה לא אמור להיות חשוף למניות או למט״ח (שהם תנודתיים בטווחים הקצרים). הטיית התיק למסלול אג״ח קצר מועד, אמנם ככל הנראה תניב תשואה נמוכה יותר - אך מעלה את הסיכוי שהכסף יהיה זמין כאשר תזדקקו לו.
פיזור הוא שם המשחק: מתכנן פיננסי טוב יוודא שתיק ההשקעות שלכם לא "נשען" רק על מדד אחד או מטבע אחד - אלא מפוזר על פני שווקים ותחומים רבים.
לסיכום
הדולר ירד? זה זמן מצוין להזמין את החופשה הבאה בחו"ל. אבל כשזה מגיע לחסכונות שלכם, אל תתנו לכותרות של היום להרוס לכם את הפנסיה של מחר. בסוף, אנחנו רוצים לצבור נכסים שצומחים, והמטבע שבו הם נקובים, כשמדברים על טווח של עשר שנים או יותר, הוא רק הטכניקה שבה אנחנו סופרים אותם. כמובן שישנם מקרי קיצון, אך השקעה ארוכת טווח מניות הניבה תשואות יפות ועודפות על פני נכסים אחרים - בטווחים הקצרים כבר מדובר בהימור!
רוצים לבדוק אם תיק ההשקעות שלכם באמת מותאם ליעדים שלכם, או שאתם סתם מהמרים על הדולר?
אני מזמין אתכם לפגישת היכרות אונליין (בזמן שנוח לכם, בלי פקקים).
התוכן המוצג במאמר זה הינו למטרת מידע בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
